מהי פסיכודרמה
המילה פסיכודרמה מורכבת משתי מילים ביווניות: Psyche (נפש) ו- Drama (פעולה), כלומר: נפש בפעולה. מדובר בשיטת טיפול חווייתית הלקוחה מעולמות הדרמה והמשחק המבוססת על פעולה ומשחק תפקידים בין המטופל למטפל. המטופל מציג בעיות, קשיים וקונפליקטים אישיים ובין-אישיים ובמפגש עובדים על דרכי התמודדות לפתרון הבעיות.
בפסיכודרמה לא ״מדברים על״ אלא ״עושים את״ – המטופל הופך לשותף אקטיבי במפגש האישי או הקבוצתי.
על מה נעבוד בטיפול בפסיכודרמה?
- קשרים חברתיים ומשפחתיים
- מערכות יחסים וזוגיות
- דימוי וביטחון עצמי
- קשיים בתפקוד חברתי ורגשי
- ציפיות ביחס לעתיד ובעיות לא פתורות מן העבר
הפסיכודרמה יעילה במיוחד עבור מי שזקוק לביטוי רגשי – היא מאפשרת למטופל לפרוק מתחים, לשחזר מצבים שונים מחייו באופן ספונטני ויצירתי תוך לימוד והתנסות בתגובות חדשות ורצויות ובכך לעבור תהליך של לימוד ושינוי. היא נותנת לו זווית התבוננות חדשה על סיטואציות שונות בחייו.
למעשה, התהליך הפסיכודרמטי נועד לממש רצונות נפשיים בלתי מסופקים של המטופל. בקליניקה נוצרת מציאות אחרת. מציאות “הכאילו” המדמה חופש לעשות דברים מבלי “לשלם את המחיר” או להיענש, כך המטופל מגיע לתובנות ביחס לעצמו וכלפי הזולת, כך הוא מפנים תבנית התנהגות חדשה שלא הייתה קיימת לפני כן ויכול לעשות בה שימוש מחוץ לחדר הטיפולים.
באופן זה, ההשפעה על חיי המטופל שמתחילה בחדר הטפולים נמשכת מחוצה לו.
אז מה עושים במפגש פסיכודרמה?
במפגש אני עושה שימוש בכלים שונים של תרפיה בהבעה ביצירה, כגון: תנועה, משחק, מוסיקה ואמנות, על מנת לעודד את הספונטאניות והיצירתיות הטמונה בכל אחד מאתנו – גם במטופל וגם בי. דרך כך אני שואפת להביא למצב של פתיחות, שחרור מחסומים ולאפשר למידה משמעותית.
היתרון הגדול בפסיכודרמה, הוא שהיא מוציאה את המטופל מאזור הנוחות שלו ומאפשרת לו ללמוד על דפוסי התקשורת שלו, על מקומו בקבוצה ועל הדרך בה הוא נחווה על ידי אחרים.
למי מתאימה הפסיכודרמה?
- לאנשים המחפשים שינוי
- לאנשים שמרגישים תקיעות שמתקשים להשתחרר ממנה
- לאנשים המעוניינים לגלות תובנות חדשות על עצמם ועל הדרך בה פועלים.
הטיפול מתאים למטופלים מגיל 6 ומעלה, הוא נמשך כ-50 דקות ואינו מצריך ניסיון בימתי קודם או חיבה מיוחדת להשתטות
ומי שאוהב להשתטות? מה טוב…🙂
איך עקרונות הפסיכודרמה באים לידי ביטוי במפגש עצמו?
לשם המחשה, אתייחס ל-4 טכניקות חשובות:
כפיל
כפיל הוא הקול הפנימי הנוסף של המטופל, זה שאינו בא לידי ביטוי. בטיפול הפרטני המטפל מציע את הקול האחר, כדרך לחבר את המטופל לרגשות שלו.
חילוף תפקידים:
זוהי דרך להציע למטופלים “להיכנס לנעליהן” של הדמויות או החלקים הפנימיים המשתתפים בסצנה.
טכניקה מקרבת המפתחת את האמפתיה אצל המטופל.
משחק תפקידים
דו-שיח המתקיים בצורה חווייתית כמו בתיאטרון.
שימוש במראה
המטופלים מתבוננים על עצמם מבחוץ.
כלומר המטפל חוזר על דברים שהמטופל אמר או עשה ומאפשר לו לראות את עצמו נטו כפי שהוא –אפקט המראה.
